החלטה בתיק רת"ק 5600-09-11

1.         הבקשה היא למתן רשות ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט לתביעות קטנות בחדרה (כבוד השופטת הדסה אסיף) מיום  20/6/11 בתיק ת"ק 8284-10-10, ולפיו חייב בית משפט קמא את המערערים, ביחד ולחוד, להחזיר למשיב את מלוא הסכומים ששילם למכללה, קרי; 22,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 5/10/10 ובנוסף את הוצאות התביעה ואת שכ"ט עו"ד בסכום של 5,500 ש"ח.

2.         אין חולק כי בין המשיב לבין המכללה - לעניין שם המכללה אתייחס בהמשך - נחתם הסכם לצורך קבלת תעודה של קבלן רשום.

            במסגרת הלימודים לצורך קבלת תעודה של קבלן רשום, למד המשיב תחילה קורס של מנהל עבודה, ובמהלך אותה תקופת לימודים הודע לו כי קורס הקבלנים הוקפא על ידי משרד התמ"ת.

3.         על פי החלטה שניתנה על ידי ביום 21/9/11, הוריתי למשיב להשיב בכתב לשאלה אחת בלבד והיא, מדוע לא יחויב המשיב בעלות קורס מנהל עבודת בניין, כך שאותה עלות תופחת מן הסכום שבית משפט קמא הורה על השבתו.

            לאחר שניתנה תשובת המשיב ולאחר שחזרתי ועיינתי בכלל המסמכים שהוצגו, אין מקום למתן רשות ערעור ויש לאשר את פסק הדין של הערכאה הדיונית.

4.         לעניין זהותן של המערערות 1 ו-2, יש לציין כי התביעה הוגשה תחילה כנגד המשיב מס' 3 בלבד. במהלך הדיונים תוקן כתב התביעה באופן שצורף שם של מכללה, שהתברר שאינו שם המייצג את המכללה כאישיות משפטית.

בבית משפט קמא לא בוצע תיקון כנדרש לעניין שמות המכללה, הגם שהייתה התייחסות לכך במסגרת פסק הדין. על פי המפורט בפסק הדין (עמודים 2 ו-3), החוזה שנעשה בין המשיב עם מכללה התייחס לשם " אלפא 100 מכללה להכשרה והשתלמות" שם שעל פי קביעת בית משפט קמא, כלל אינו קיים, ומהווה מעין יצור כלאיים בין שמות שתי חברות.

על פי עדותו של המשיב בערכאה הדיונית ישנם שני שמות למכללה, אצלה ביקש המשיב להשתלם ולקבל תואר של תעודת קבלן רשום: שם אחד - אלפא 100 הכשרות מקצועיות בע"מ ושם אחר שהוא אלפא 100 פלוס בע"מ.

השמות המופיעים בבקשת רשות הערעור אינם תואמים באופן מלא לאמור בפרוטוקול בית המשפט לתביעות קטנות, ואולם לעניין זה ולאור "התיקון" שבוצע על ידי המשיב מס' 3, כמייצג עצמו וכמייצג המכללה, יש להניח כי אכן תיקון זה מייצג נכונה את שמות המכללה.

זאת ועוד, בית המשפט הוסיף וקבע כי הבלבול בין שמות המכללה אינו רק של המשיב אלא גם של המערערים לרבות המערער מספר 3 (להלן: עו"ד שרקאווי ). בלבול אשר ביסס לדעת הערכאה הדיונית תשתית מספקת לחיוב עו"ד שרקאווי כחב אישית כלפי המשיב.

יש לאשר קביעה זו גם על ידי ערכאה זו.

על סמך האמור לעיל, ולאור הפירוט שהובא לעיל, אני מאשרת את תיקון שם המערערות, כמפורט בפסק דין זה.

5.         לגוף בקשת רשות הערעור, כאשר השאלה שבגינה נתבקשה תשובה היא המחלוקת שהיה מקום לשקול אם יש צורך ליתן רשות ערעור היא, אם בנסיבות העניין היה מקום לחייב את המשיב לשלם שכר לימוד בגין הקורס של מנהל עבודה.

6.         המשיב טען בתשובה שהגיש כי לא ביקש ללמוד קורס מנהל עבודה, אלא לצורך קבלת תעודה של קבלן רשום. עוד טען המשיב שאלמלא הודע לו מלכתחילה כי לא ניתן לקבל קורס של קבלן רשום, לא היה מתחילה בלימודים כלל ולא היה מוכן להשקיע זמן וכספים בקרוס של מנהל עבודה שמבחינתו הוא מיותר.

7.         בדיקת הראיות כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, אכן מבססת טענות אלה.

            על פי קביעת בית המשפט ידעה המכללה וידע עו"ד שרקאווי עוד ביום 7/9/08 ופעם נוספת ביום 16/9/08 כי המכללה לא תוכל לתת למשיב תעודה של קבלן רשום, וכי אינה מוסמכת להעביר את קורס קבלן רשום לצורך מתן תעודה של קורס כזה.

            עוד קבע בית משפט קמא כי המשיב חתם על החוזה עם המכללה ביום 19/10/08, כאשר באותו מועד נמסרו גם הצ'קים לצורך תשלום שכר הלימוד.

            גרסה אחרת שביקשו המערערים להציג נדחתה על ידי הערכאה הדיונית (ראה עמוד 4 של פסק הדין).

            בית משפט קמא הוסיף עוד והדגיש, כי למעשה סדר העברת הקורסים היה שונה מזה שנלמד בפועל, כך שקורס מנהלי עבודה ובניין היה צריך להתקיים לאחר קורס קבלנות כללית, והסדר שונה.